<h1>הלכ' ברכות לריטב"א פ"א ס"י</h1>
<h2>דף לו:</h2>
כל שומר פרי הראוי לאכילה דינו כפרי עצמו לענין ברכה לאכילתו או לריחו, ואע"פ שלענין ערלה אין דינו כפרי אלא בשומר המתקיים עד שיש לפרי דין פרי ליאסר מדין ערלה, ושיהא בענין שאם יסתלק השומר ימות הפרי שבכך הוא טפל לפריו, אבל לענין ברכה אין הפרש ביניהן, ולעולם דינו כפרי עצמו אם הוא ראוי לאכילה ומברך בורא פרי העץ, לפיכך עלה ורדים אעפ"י שאינן פרי עצמו שהפרי שלהן הוא בתוך התפוח העגול [ו]אין בהן דין ערלה שכשתסלקם לא ימות הפרי, אע"פ כן מברך על אכילתן בורא פרי העץ ועל ריחן ברוך שנתן ריח טוב בפירות, בד"א על גופן כשהן בעין או בדבר מורכב ראוי לאכילה והם מאכל בריאים אבל על מימיו מברך שהכל, וכן האוכל קפרס [מ]צלף של ערלה אע"פ שאין לו דין ערלה ברכתו בורא פרי העץ, וכן שנינו בפירוש, והזהר בזה מאד שטעו בו רבים ונכבדים.
